טור-שו״ע יורה דעה רי״זטור-שו״ע
טור(א)
אחר לשון בני אדם כיצד הנודר מן המבושל בין שאומר קונם תבשיל עלי בין שאומר קונם תבשיל שאני טועם אם הוא במקום שקורין לצלי ושלוק מבושל אסור בו ושלוק ואם לאו מותר בהן ואסור בכל מיני תבשיל שמלפתין בו הפת אפילו בביצה מגולגלת ובירושלמי מיבעיא אם הוא אסור במעושן שנאכל בלא בישול ובמטוגן ובמבושל בחמי טבריא ותו מיבעיא בנודר מהמעושן אם הוא אסור במבושל ולא איפשיטא ולחומרא והרמב״ם כתב שהולכין אחר לשון בני אדם לפי המקום והזמן והתיר ביצה מגולגלת ולא נהירא דבירושלמי אסר אותה בהדיא.
(ב)
הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא בדבר שנגמר ונרתחה בקדרה כגון ריפות ולבבות וכיוצא בהן ואם אמר קונם היורד לתוך קדרה עלי אסור בכל המתבשלין בקדרה אפילו אינו נגמר בתוכה נדר מהיורד לתוך קדרה אסור ביורד לתוך האלפס שכבר ירד לתוך הקדרה קודם שירד לתוך האלפס נדר מהיורד לתוך האלפס מותר ביורד לתוך הקדרה נדר מהנגמר בקדרה מותר בנגמר באלפס מהנגמר באלפס מותר בנגמר בקדרה מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור.
(ג)
אמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק קונם כבוש שאני טועם אסור בכל מיני כבשים קונם שלוק עלי אינו אסור אלא בשלוק של ירק קונם שלוק שאני טועם אסור בכל מיני שלקות קונם צלי עלי אינו אסור אלא בצלי של בשר קונם צלי שאני טועם אסור בכל מיני צלי. קונם מליח עלי אינו אסור אלא במליח של דג קונם מליח שאני טועם אסור בכל מיני מלוחין אפילו אינו מליח אלא להתקיים לשעה והרמב״ם כתב בכולם שהולכין אחר הלשון אם קורא כבוש לכל הכבושים ומליח לכל המלוחין אם לאו וכ״ה ודאי כדבריו אם יש מנהג ידוע ואם אין מנהג ידוע הולכין בכולן אחר הלשון כדפירשתי.
(ד)
אמר קונם ירק עלי אינו אסור אלא בנאכלין חיין ואם אמר ירקי קדרה עלי אסור אף בנכבשין בה ואם אמר ירק המתבשל בקדרה עלי אינו אסור אלא במתבשל בה ומיהו בכל המתבשל בה אסור אפילו בדלועין שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא ואם אמר לשלוחו קנה לי ירק ואין מוצא אלא דלועין הוא נמלך בו לומר תרצה דלועין.
(ח)
הנודר מהבשר אסור בכל מיני בשר בראש וברגלים בקנה ובלב ובקרנים ובבשר עופות ואפילו בבשר דגים משום דממליך עלייהו שליח ואינו מותר אלא בבשר חגבים ואם נדר בזמן שדגים רעים לו כגון בימי הקזה אז אינם בכלל שבלאו הכי לא היה אוכל אותם ולא הוצרך לידור מהם וכ״נ אם נראין הדברים שלא נדר אלא מבשר בהמה מותר בשאר מיני בשר והרמב״ם כתב שבשר דגים אינו בכלל בשר סתם אלא במקום שהשליח נמלך עליו ובודאי כן הוא שהנדרים תלויין בלשון בני אדם לפי המקום ותנא דקאמר דהוי בכלל בשר סתם במקומו היה השליח נמלך עליו.
(ט)
הנודר מהקיפה פירוש פירורין דקין שנקפין בשולי הקדרה מותר ברוטב פירוש במרק מהרוטב מותר בקיפה מהבשר מותר בשניהם אם לא שאמר קונם בשר זה עלי או שאני טועם או שאני אוכל כדפרי׳ לעיל.
(י)
הנודר מהגריסין אסור במקפה של גריסין מן המקפה מותר בגריסין מהמקפה אסור בשום מהשום מותר במקפה מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלים ואם אמר קונם תבלין שאני טועם אסור בחיין ומבושלין מהכרוב אסור באספרגוס מאספרגוס מותר בכרוב ואספרגוס פירש״י מין כרוב והרמב״ם פירש מי שלקות של כרוב.
מהכרישין מותר בקפלוטות מהירקות מותר בירקות שדה ואינו אסור אלא בגדלים בגנות.
(יא)
הנודר מהחלב אם קורין לקום על שם החלב אסור בו ואם לאו מותר בו פירוש קום מי חלב הנבדלין ממנו.
נדר מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מהגבינה מותר בחלב ואסור בה בין לחה בין יבשה טפלה ומלוחה.
(יב)
דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים וחילוק איזהו גדול או קטן תלוי במה שרגילין לקרות גדול במקום ההוא דגים שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים מלוחין וטפלים חיין ומבושלים ומותר בטרית טרופה פירוש מין דג שמחתכין אותו לחתיכות דקות ובציר ומורייס היוצא מהדגים הנודר מהצחנה פירוש מיני דגים חתוכין מעורבין אסור בטרית טרופה ומותר בציר ומורייס מטרית טרופה אסור בציר ומורייס.
(יג)
הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים מדבש תמרים מותר בתמרים מהסיתוניות פירוש סופי ענבים שאינם מתבשלין מותר בחומץ היוצא מהן.
(יד)
נדר מדבש סתם מותר בדבש תמרים שסתם דבש אינו אלא דבש דבורים מן החומץ סתם מותר בחומץ סיתוניות.
(טו)
הנודר מהיין אסור בקונדיטון פירוש יין מבושל במיני בשמים ובמבושל ומותר ביין תפוחים.
(טז)
נדר מהתירוש מותר ביין ואסור בכל מיני מתיקה.
(יז)
הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקין בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית ואם מסתפקין בשניהן אסור בשניהן אף על פי שרוב סיפוקם מאחד מהן.
(יח)
הנודר מתבואה או שאומר עללתא אינו אסור אלא בחמשת המינין מהדגן קאמר ר״מ שאסור בכל מיני קטניות חוץ מחילקא טרגיס וטסני שהן חטין נפרכין אחת לשנים ולשלשה וחכ״א שאינו אסור אלא בחמשת המינין ויראה מדברי א״א הרא״ש ז״ל שפסק כר״מ ומדברי הרמב״ן יראה שפוסק כחכמים והכי מסתבר וכ״כ הרמב״ם.
(יט)
הנודר מהפת סתם אינו אסור אלא בפת חטין ושעורין ובמקום שרגילין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת או מהמזון אסור בחמשת המינין ואם אמר כל הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח.
(כ)
קונם חטה שאני טועם אסור לאפותה ומותר לאוכלה חיה חטים שאני טועם אסור לאוכלה חיה ומותר לאפותה חטה חטים שאני טועם אסור לאפותה ולאוכלה חיה.
(כא)
גריס שאני טועם אסור לבשל ומותר לאכול חי גריסין שאני טועם אסור לאכול חי ומותר לבשל גריס גריסין שאני טועם אסור לאכול חי ומבושל.
(כב)
הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים וטלאים בחלב וביצים ובגוזלות ואם אמר גדולי שנה עלי אסור בכולם.
(כג)
מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ובפרי העץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גדולי קרקע עלי אסור בכולן.
(כד)
הנודר מהקיץ אינו אסור אלא בתאנים.
(כה)
הנודר מהמים הנמשכין ממעיין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו ואצ״ל מהנמשכין ממנו אף על פי שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני ומעיין פלוני ואם אמר מנהר פלוני או ממעיין פלוני אינו אסור אלא בנקראין על שמו.
(כז)
הנודר מהכסות מותר בשק יריעה וחמילה מיני בגדים גסים הם.
(כח)
הנודר מהבית אסור בעלייה מעלייה מותר בבית.
(כט)
הנודר מהעיר מותר ליכנס בתחומה ואסור ליכנס לעיבורה.
(ל)
מהבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים.
(לב)
נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם ל׳ יום מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י״ב חדש.
(לג)
נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים אפילו באותם שאין הולכין אלא מעכו ליפו ואפילו באותם שיורדין לטייל ומותר ביושבי יבשה.
(לד)
נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים ואפילו באותם שמפליגין בו הרבה שסופו לירד ליבשה.
(לה)
ואם אמר יורדי הים לאחר ל׳ יום עלי מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו ומי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אף על פי שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים.
(לו)
נדר מרואי חמה אסור אף בסומין שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו לאפוקי דגים ועוברים ואם נדר מן רואים החמה מותר בסומין.
(לז)
נדר משחורי הראש מותר בקרחין ובבעלי השיבה (ומותר) בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים כתב הרמב״ם ואם דרכו לקרות שחורי ראש לכל אסור בכל.
הנודר מן הילודים או מן הנולדים אסור בין באותן שנולדו כבר בין באותן שיולדו אח״כ ואינו מותר אלא בעופות ודגים שמטילין ביצים ואין דרכן להוולד.
(לח)
נדר משובתי שבת או מאוכלי השום פירוש שאוכלים אותו בע״ש מתקנת עזרא אסור בישראל ובכותיים.
(לט)
נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים.
(מ)
נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים ומותר באומות העולם אפילו מבני ישמעאל ועשו.
(מא)
נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל.
(מב)
נדר מהמולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם.
(מג)
נדר מישראל אסור בגרים מהגרים מותר בישראל.
(מד)
מישראל אסור בכהנים ולוים מהכהנים ולוים מותר בישראל.
(מה)
מהכהנים מותר בלוים מהלוים מותר בכהנים.
(מו)
נדר מהבנים מותר בבני בנים.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.